
השיעור הראשון בחינוך פיננסי לילדים

גיל חדד
בלוגר פיננסי
חינוך פיננסי לילדים הוא נושא רחב מאוד, עצום. תחשבו על כל הדברים שאפשר לעשות:
- לדבר עם ילדים על החשיבות של חיסכון
- לנהל הכנסות והוצאות
- ללמד איך עובדת ריבית דריבית
- לחקור כלי השקעה שונים
- להדריך איך עושים ניהול סיכונים
- לעבור על דוחות ״תוכנית חיסכון לכל ילד״
- להנגיש את ההבדל בין הלוואה למינוף
- להדגיש את הכוח שיש לריבית
- להסביר איך עובד עולם הכסף
נניח שעשיתם הכל בהצלחה, הילד יודע לחשב כדאיות של השקעה, ניהול סיכונים, חשיבות החיסכון, הבדל בין הלוואה למינוף, לחקור כלי השקעה שונים ומשונים, אולי אפילו יש לו חשבון מסחר - אתם עשיתם הכל. הילד גאון פיננסי! האם עכשיו בוודאות אנחנו יכולים להיות רגועים? האם כל הידע הזה יבטיח את העתיד שלו? לצערי, לא בהכרח. זה נכון שיש לילד יתרון ענק! השאלה היא, מה עושים עם הידע הזה?
קצת אחרי ש״פתחו את השמיים״ (זוכרים את הקורונה?) כתבת ערוץ 13 טיילה בנתב״ג ושאלה אנשים לאן הם טסים ואיך הם מממנים את הטיסה. מה נראה לכם הייתה התשובה של כמעט כל מי שנשאל שם? כמעט כולם ענו דיי בגיחוך- "על חשבון הבנק." בקיצור , לקחו הלוואה. עכשיו אני בטוח שכל אחד ואחת מהם יודע שלקחת הלוואה כדי לממן צריכה זה רעיון רע! אז את הידע יש להם, חמור מזה - הם יודעים שמה שהם עושים הוא לא ״ממש״ אחראי ובכל זאת נתב״ג מלא. בקיצור, הידע לא עזר להם להתנהל באופן אחראי ובוגר.
עמוק עמוק כולנו יודעים שהלוואה זה רע, חיסכון זה טוב ומי שיש לו כסף להשקעות - הרי זה משובח. בפועל אנחנו חיים את היום יום שלנו ומתנהלים כמו שתמיד התנהלנו - לא משנה מה אנחנו יודעים.
אז איך מתקדמים מפה?
איך אנחנו יכולים לשפר את הסיכויים של הבן או הבת שלנו ליישם את כל הידע הפיננסי שלהם? איזה כלי צריך להיות בארגז הכלים שלהם שיעזור להם להתנהל נכון?
למזלנו, את השאלה הזאת, שאלו עוד רבים לפנינו. חוקרים חקרו ומצאו תכונה אחת, תכונה אחת ייחודית שסטטיסטית קיימת לשליש מכל הנבדקים בכמה מחקרים שונים. תכונה אחת המעידה על סיכויי הצלחה מצויינים להשיג הישגים מרשימים בתחומים רבים - ביניהם גם התחום הפיננסי!
הכל התחיל ממרשמלו
דמיינו לעצמכם ילד בן שלוש יושב בחדרון קטן, ללא משחקים, ללא טלויזיה, רק שולחן וכיסא. על השולחן מונחת צלחת עם מרשמלו אחד. הילד מביט במרשמלו, מסתכל לצדדים, מסתכל שוב על המרשמלו, לאט לאט הוא מתחיל לגלגל את המרשמלו בידיו. לרגע אחד הילד אפילו מלקק את המרשמלו - ממש ממש בקצה. הילד קם מהכיסא ומתחיל להסתובב בחדר המשעמם ואחרי כמה שניות הוא חוזר ומתיישב שוב מול המרשמלו. יש סיבה שהילד לא אוכל את המרשמלו, איש לא אסר עליו. הילד בכל זאת מתאפק, הובטח לו שאם יצליח במשך כמה דקות לא לאכול את המרשמלו הוא יקבל מרשמלו נוסף. אותו ילד כלל לא מתאר לעצמו את המשמעות של אותו המבחן - כולה מרשמלו, לא?
את ניסוי המרשמלו הראשון ערך חוקר בשם וולטר מישל באוניברסיטת סטנפורד. הוא בדק את יכולת דחיית הסיפוקים של ילדים. לאורך השנים חוקרים רבים בצעו את הניסוי ובדקו מה קרה עם אותם ילדים לאורך השנים. המחקרים גילו הילדים שעמדו במבחן היו בעלי אחוזי הסתברות גבוהים יותר להיות אנשים מוצלחים בתחומים רבים - ביניהם גם פיננסים. כמובן, ישנם עוד מחקרים רבים הקושרים הצלחה בכלל והצלחה פיננסית בפרט לגורמים נוספים:
- מעמד חברתי
- יכולת כלכלית
- השכלה של ההורים וכו'
כל אלה הם מרכיבים חשובים, אבל עדיין ,היכולת שיש לילד בעניין דחיית סיפוקים חשובה מאוד! אני באמת מאמין שהיא הבסיס להצלחה.
איך דחיית סיפוקים קשורה לחינוך פיננסי?
המוח שלנו לא שונה בהרבה מהמוח של שאר בעלי החיים. אנחנו נימנע כמה שאפשר מכאב, ונרדוף אחרי העונג. כמו כל יצור חי, המטרה שלנו היא לשרוד ולהתרבות. אבל זה לא הכל. יש לנו, בני האדם בעולם המודרני, בעיה. אנחנו הזן היחיד בעולם שלא יכול פשוט לחיות את הרגע. אנחנו הזן היחיד שלא חושב רק על איך הוא שורד את השעה הבאה או את היום הנוכחי, אנחנו חושבים במונחים של עתיד, לא מחר, לא עוד חודש, אלה מה יהיה איתנו בעוד 30 שנה, מה יהיה עם הילדים שלנו אחרי הצבא, מה נעשה בפנסיה. הבעיה היא שהמוח שלנו עובד כמו המוח של שאר בעלי החיים, המוח שלנו ״מתגמל״ אותנו על הנאות רגעיות שקורות עכשיו - עוד חתיכת עוגה, הלוואה לרכישת רכב חדש.
נניח שקבלתם בונוס מהעבודה - חמשת אלפים ש״ח. איפה תרגישו יותר טוב? אם תקחו את כל הסכום ותשקיעו אותו בקופת גמל להשקעה, או אם תחליפו את האייפון הישן שלכם (בן שנה וחצי) באייפון חדש?
מה נראה לכם שהמוח שלכם ידחף אתכם לעשות? אנחנו לא מתוכנתים לקבל תגמול על החלטות לעתיד - המוח שלנו מכיר כאן ועכשיו! כולם יודעים שכדאי להם להשקיע למען העתיד שלהם, הבעיה היא שאותה השקעה תמיד תגיע על חשבון ההווה, מה קורה בפועל? כמה פעמים קיבלתם החלטה לעשות משהו עכשיו לטובת הנאה רגעית, וידעתם שתשלמו עליה ביוקר בעתיד? יש כאן באמת מגבלה אמיתית מובנית בתוך המוח שלנו שעדיין ״לא הבין״ את העולם המודרני בו אנחנו חיים. על זה חייבים לעבוד!
״דחיית סיפוקים״, אני יודע כמה צמד המילים האלה יכול להיות קצת ״לא נוח״ אבל חשוב לציין - אנחנו לא מדברים עכשיו עליכם, ההורים. הרי כולנו ברמה כזאת או אחרת לא מצליחים לדחות סיפוקים, אם דחיית סיפוקים הייתה פעולה קלה, כולנו היינו עם קוביות בבטן, מתעוררים מוקדם בבוקר ואמזון ככל הנראה הייתה ממשיכה למכור רק ספרים. אנחנו מדברים על הילדים, הם נמצאים עכשיו בשלב של בניית ההרגלים שלהם. מה שיפה בלימוד של דחיית סיפוקים זה שכבר אפשר להתחיל אותו מגיל ממש ממש צעיר.
איך עובדים עם הילדים על דחיית סיפוקים?
הילדים שלי, שניהם, נכשלו כישלון חרוץ במבחן המרשמלו. הבת הגדולה אמרה לי שהיא מעדיפה מרשמלו אחד עכשיו ולא שניים בעוד 5 דקות - הניסוי נגמר עוד לפני שהוא התחיל - היא הייתה אז בת 3. הבן הקטן פשוט לקח את המרשמלו אחרי שניה. אני לא אשקר, חשבתי שאני הולך לקבל התקף לב, אחרי כמה דקות הבנתי שצריך להתחיל ולעבוד! מאז אני עובד עם שניהם ויש התקדמות. אני אפרט מספר שיטות שעזרו לי, אבל מי שבאמת מעוניין להתחיל - יש לא מעט תוכן מעולה וחינמי באינטרנט.
פידבק חיובי לפני
כאשר ילד מבקש משהו, אחרי ה״לא״ או ה״אחר כך״ יכול מאוד להיות שהבקשה תהפוך ברגע לדרישה מלווה בבכי מחריש אוזנים. אני שמתי לב שאם לפני שאני עונה אני אומר לבת שלי כמה שאני גאה בה ואיזו ילדה בוגרת היא ומביא לה דוגמא על משהו שהיא עשתה אתמול או לפני חודשים (זה לא באמת משנה ממתי - העיקר שהיא זוכרת) הסיכוי להסלמה יורד דרמטית! מובן שלא כל פעם, אבל השיפור שאני ראיתי היה דרסטי!
ללמוד להעביר את הזמן
בניגוד למבחן המרשמלו שהיה בחדר משעמם ולמעשה הכריח את הילדים להתרכז רק במרשמלו - המציאות היא קצת שונה. בדרך כלל בבוקר, כשאשתי ואני מתארגנים לעבודה והילדים מגיעים עם כל הדרישות שלהם, אנחנו מוצאים להם פתרונות, או לפחות עוזרים להם לחשוב על דרכים להעביר את הזמן.
שמות לרגשות
בזמן שהילד בוכה כי הוא רוצה משהו,רצויל תמלל לו מה שהוא מרגיש ושזה בסדר שהוא מרגיש ככה. משהו בסגנון של: ״אתה כועס כי אתה לא מקבל עוגיה, אני מבין, זה באמת לא כיף, אבל עכשיו אנחנו צריכים לאכול ארוחת ערב ואם תאכל את העוגיה עכשיו לא תצליח לסיים.
מסקנות
דחיית סיפוקים היא סוג של ״כוח על״. כמה פעמים קורה שאנחנו ממש רוצים להשיג משהו, אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות ובכל זאת לא מצליחים. בין אם זה לצאת מהמינוס, לחסוך לחופשה או לפתוח את אותה קופת גמל להשקעה. כמה פעמים אמרתם לעצמכם שזהו, צריך להפסיק לאכול בחוץ ולהתחיל לבשל בריא בבית - כמה זמן זה באמת החזיק? אנחנו ההורים כבר חיים את החיים שלנו כמה עשרות שנים, לעבוד על השריר הזה זה אמנם חשוב, אבל העבודה היא קשה וארוכה. אנחנו צריכים לשנות את איך שהמוח שלנו רגיל לחשוב כבר עשרות שנים. אצל הילדים זה הרבה יותר קל, כמה שנים הם כבר לא דוחים סיפוקים? חוץ מזה שהמוח שלהם עדיין מתפתח וסופג את הסביבה.
אם אתם פחות מרוצים מאיך שהחיים שלכם מתנהלים היום - זה בדיוק הזמן לדאוג שהילדים שלכם לא יעברו חוויות דומות כשהם יהיו גדולים. דחיית סיפוקים זה שריר, אפשר לעבוד עליו. נכון, אצל חלק זה בא בקלות והשאר צריכים טיפה יותר להשקיע. בסופו של דבר, מדובר בשריר - תעבדו עליו הוא יגדל, לא תעבדו? הוא יעלם. זה נכון בכל גיל, בכל שריר.
גם פה עובד אפקט הריבית דריבית! יכולת דחיית סיפוקים קטנים יקדמו אתכם לדחיית סיפוקים גדולים יותר. אז כמו בהשקעות, אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל, אבל עדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם!

גיל חדד
בלוגר פיננסי
שמי גיל חדד, ואני עוזר להורים להעניק לילדיהם חינוך פיננסי – נושא חשוב שלמדתי בעצמי דרך ניסיון החיים. בעקבות השינוי שעברתי בגיל 30, צברתי ידע נרחב בניהול פיננסי, השקעות ותכנון כלכלי, ומאז אני מתמקד בלשתף את הידע הזה עם אחרים. המטרה שלי היא לעזור להורים להעביר לילדיהם כלים פיננסיים שיעזרו להם להצליח כלכלית ולחזק את הקשר המשפחתי.
למידע נוסף עליי