על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2019, כ - 42% ממשקי הבית בישראל המחזיקים בחשבון בנק נמצאים במצב של \ ״משיכת יתר״ (אוברדראפט). לצערי לא מצאתי נתון יותר עדכני, מאז עברנו קורונה, העלאת ריבית ונכון לכתיבת שורות אלה אנחנו גם במלחמה (2024), ההימור שלי הוא שהאחוז עלה מאז.

מתי מתחילים?

את השיעור החשוב הזה יש להעביר באזור הגילאים 15 - 16. בדרך כלל כשאני מדבר על שיעורים פיננסים לילדים אני לא רוצה להתייחס לגיל מסוים אלא לשלב מסוים בהתפתחות האישית והרגשית שלהם. המקרה הזה קצת שונה, כיוון שבגיל 16 כבר אפשר לפתוח חשבון בנק - כאן נכנס הצורך. כמובן שאין בעיה לדבר על הנושא עוד לפני.

איך מינוס נולד? כמו תינוק, בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה, וכולם שמחים ופתאום איזה יופי

הוא הולך לבד.

צחוק הצידה - כך באמת נולד לו מינוס. בהתחלה זה כואב, מבינים שלא מרוויחים מספיק - באמת לא נעים. אחר כך יוצא החוצה - חוזרים לבילויים בחוץ בדיוק כמו פעם וכולם שמחים. בסוף המינוס כבר הולך לבד, הוא לא צריך אותנו יותר, אפקט הריבית דריבית עובד מצויין והמינוס גדל בכוחות עצמו בלי העזרה שלנו.

שיעור ראשון: שנו את הטרמינולוגיה!

שנו את הטרמינולוגיה! אני רוצה להתרכז רגע בצמד המילים ״משיכת יתר״, צמד מילים דיי מכובסות לטעמי. בחרו מילים שהן לא שליליות ״משיכה״ ו״יתר״. אני בעד לשנות את הטרמינולוגיה למשהו יותר אמיתי, משהו כמו: ״וואלה הגזמנו״.

שיעור שני: כמה עולה מינוס?

בגיל 16 אני כבר ממש מקווה שהילדים יודעים לעשות אחוזים, אז פשוט תעשו איתם ביחד את החישוב. תסבירו להם שהם קודם כל חייבים לדעת מה הריבית על המינוס כי הבנק אומר את זה ממש בדרך אגב, תוך כדי שחותמים על אין סוף דפים. בנוסף, חשוב לציין שעל המינוס משלמים ריבית ממש גבוהה - פחות או יותר בין 7% ל - 13%. עכשיו עושים ביחד חשבון פשוט.

נניח שאתם במינוס של 5000 ש״ח והריבית על המינוס היא 10%. בשנה צריכים לשלם 500 ש״ח רק על הריבית הזאת בלי קשר למינוס עצמו. כמה קשה צריך לעבוד ילד מתחת לגיל 20 בשביל להרוויח 500 ש״ח? כמה שעות צריך למלצר? הפיכת כסף ליחידות זמן היא כלי חזק ביותר!

צריך גם להסביר שהבנק חכם, אם הוא יחכה שנה שלמה ואז יגיש את החשבון אז הסיכוי שאנשים יתחילו להתעורר ולדאוג לעצמם גדל. הבנק לוקח כל חודש 1/12 מהתשלום. לצורך הדוגמא הקודמת,אותם 500 ש״ח בשנה יהיו כמעט 42 שקל בחודש - לא נעים, אבל פחות מאיים.

שיעור שלישי: העלות הסמויה של המינוס

חוץ מתשלום הריבית חודש בחודשו, הבנק מסמן אתכם. המשמעות היא שפעם הבאה שתרצו לקחת הלוואה נוספת - נניח לסגירת המינוס, אתם מסומנים כלקוחות מסוכנים. אל תדאגו, הבנק בשמחה יתן לכם הלוואה, פשוט בתנאים גרועים - ריבית הרבה יותר גבוהה.

שיעור רביעי: ״ופתאום איזה יופי הוא הולך לבד״

חשוב להסביר שהמינוס הוא מדרון חלקלק. נכנסים למינוס קטן בהתחלה, ההורדות של הריבית קטנות ונראה שאפשר לחיות ככה. עם הזמן המינוס גדל - הרי יש לכם מסגרת. תפקידה של המסגרת היא להרדים אתכם, ככה בלי טלפון מהבנק, בלי התראות, לתת למינוס שלכם לגדול ולגדול.

ככל שהמינוס גדל, גם ההחזר של הריבית גדל, עם הזמן הוא ממש גבוה, וגם אותו כבר קשה לשלם. בשלב הזה הריבית עצמה מגדילה את המינוס בלי קשר לצריכה שלכם. בנקודה הזאת כבר קשה לתקן. פה כוח העל של ריבית דריבית עובד נגדכם! הריבית עצמה מגדילה את החוב!

שיעור חמישי: מינוס בתחפושת

צריך להזהיר את הילדים ולהסביר להם שהלקוחות האהובים על הבנק הם אלה שבמינוס - אותם אלה ש״וואלה הגזימו״. הבנק לא ייתן להם לעצור ויסגור את הברז, הוא רק יעודד אותם להמשיך לחיות את חייהם ולהגדיל את המינוס.

איך מגדילים את המינוס בלי להגדיל את המינוס? שאלה מצוינת! בשביל זה הבנקים המציאו (תעשו קולות של תופים) הלוואות לסגירת המינוס! מה עושה הבנק, הוא נותן הלוואה לסגור את המינוס ואפילו בריבית הרבה יותר טובה - כמה אחוזים פחות!

הבנק לא פראייר, הוא גאון! הוא מפחד שפתאום תעצרו, תקחו אחריות על החיים שלכם ותתחילו לסגור את החובות שלכם. ככה יש לכם עכשיו הלוואה - לא מינוס! אפילו שיפרתם את התנאים שלכם, העתיד פחות מפחיד, ההגנות שלכם יורדות ואתם נכנסים שוב לשאננות, הבנק מרדים אתכם שוב. הבנק יודע שככל הנראה עם ההלוואה החדשה אתם לא תשנו את ההרגלים שלכם ותיכנסו למינוס שוב. ככה הבנק מרוויח פעמיים! על המינוס החדש וגם על ההלוואה.

שיעור שישי: צרת רבים היא לא חצי נחמה

לצערי, היום - מינוס בבנק לא מפחיד אף אחד. יקר פה, אז זה לגיטימי. כולם במינוס, בקרב על התודעה הבנקים ניצחו. מינוס זה בסדר. נחשו איפה יוצא לי לשמוע לא מעט אנשים מדברים על מינוס? בבית קפה! (כן, לפעמים יוצא לי להאזין לשיחות). אני לא אשכח שהייתי בברצלונה עם חברים ושמעתי קבוצה של ישראלים יחסית מבוגרים מדברים על כל החובות שלהם - במסעדה בברצלונה!

חשוב להסביר שכל אדם הוא מקרה אינדיבידואלי. באופן כללי אני מאמין שצריך לחנך את הילדים לא להיות כמו כולם, עדיף לשאוף יותר גבוה.

בסופו של דבר כשנכנסים למינוס, מדובר בהתנהלות לא מחושבת ובהרגל הנלוז לצרוך מעבר ליכולת שלנו. אני פשוט אומר: אם אין - לא קונים! אני כמובן לא מדבר על אסונות ומקרים חריגים, גם אותם אפשר וצריך לנהל על ידי שימוש ב״קרן חירום״ וביטוחים (נושא בפני עצמו).

שיעור שביעי: מה הבנק רוצה?

הבנק מבין טוב מאוד איך המוח שלנו עובד, והוא מנצל זאת. הבנק יודע שמינוס הוא מדרון חלקלק. לכן, כשפותחים חשבון הוא כבר מגדיר מראש את גודל ה״וואלה הגזמנו״ (מסגרת זוכרים?) - ככה שאם תגיעו למינוס זה כבר יהיה מאושר מראש. בחלק מהמקרים הוא ממש פיזית מושך אותנו לשם! לא מזמן ראיתי פרסומת של בנק שמוכן לקחת 0% ריבית על ה - 2000 ש״ח הראשונים שלכם במינוס - חגיגה! ברור איפה האפטר פארטי הולך להיות.

למסגרת יש רמות, בחלק מהמקרים המאות הראשונים הם בריבית יחסית נמוכה. ככה הבנק גורם לנו לחשוב שהוא עוזר לנו. אם תשאלו אותי זה בדיוק הסיפור של הצפרדע בסיר. מחממים לאט לאט וככה הצפרדע כלל לא מרגישה שמבשלים אותה - עד שזה מאוחר מדי. אם הבנק היה דואג לכם באמת הוא לא היה נותן לכם להיכנס למינוס בקלות וכל הזמן להגדיל אותו.

חשוב מאוד לציין: הבנק הוא לא רע, הוא עסק, עסק צריך להרוויח. אם לי היה בנק - ככל הנראה הייתי עושה את אותו הדבר בדיוק. הכל במסגרת החוק. צריך ללמד את הילדים להיות יותר חכמים ולא ליפול למלכודת הזאת.

לסיכום

אני בטוח שהמינוס בבנק הוא עננה המלווה חלק לא קטן מקוראי המאמר. דווקא אם אתם נמצאים במינוס - החשיבות של אותם שיעורים בגיל צעיר היא חשובה ביותר. יכול להיות שאחרי שקראתם אולי אפילו זה יעזור לכם. הלוואי! בכל מקרה, לא משנה מה המצב הפיננסי שלכם ההורים היום, אני בטוח שאתם יודעים מה אתם מאחלים לילדים שלכם לעתיד. שבעת השיעורים שהצגתי כאן עשויים לתת להם יתרון ענקי. הבנה עמוקה של המשמעות של אותה ״מסגרת״ וכמה צריך להזהר.