רוב האנשים לא מתכננים להיכנס לחובות - זה פשוט קורה.

לא משנה מה המצב הכלכלי שלכם, תסתכלו רגע מסביב בבית או פתחו את חשבון האשראי שלכם, כמה מוצרים יש לכם שקניתם בתשלומים? ולכמה חודשים קדימה אתם כבר מחויבים בתשלומים? \ אם המספר גבוה, כנראה שנפלתם למלכודת.

תשלומים הם טריק שיווקי מתוחכם שנועד לגרום לכם להוציא יותר, אפילו כסף שאין לכם.

נשמע מוגזם?

איך תשלומים גורמים לך לקנות דברים שאתה לא צריך?

אחד הדברים החזקים ביותר בתשלומים הוא שהם מטשטשים את העלות האמיתית של המוצר.

המחיר כבר לא נראה מאיים, במקום סכום גדול שמופיע מולכם, אתם רואים מספר קטן ונוח.

אם הייתם רואים 8,000 ש״ח בבת אחת, הייתם חושבים פעמיים. אבל 333 ש״ח בחודש? זה כבר נראה כמו הוצאה שגרתית, משהו שלא באמת יכביד עליכם.

וכאן בדיוק טמון הטריק.

אתם לא באמת קונים מוצר ב-8,000 ש״ח, אתם קונים התחייבות חודשית ל-24 חודשים. וכשהמחיר מוצג ככה, הרבה יותר קל להוציא כסף על משהו שבכלל לא תכננתם לקנות.

כמה פעמים קניתם משהו רק כי הוא היה בתשלומים? או יותר נכון, אם לא הייתה אפשרות לתשלומים, האם עדיין הייתם קונים אותו?

כמה פעמים המוצר הזה לא היה באמת נחוץ לכם, אבל המספר הקטן הפך אותו ל״קליל״ ופתאום זה נראה משתלם? וזה לא נגמר בזה. כל חודש יש לכם עוד כמה מאות שקלים של תשלומים שרצים ברקע.

אתם קונים מוצר אחד, אחריו עוד מוצר - ובסוף, בלי ששמתם לב, אחוז נכבד מהמשכורת שלכם מתחייב להחזרים קבועים, על דברים שכבר מזמן הפסקתם להתרגש מהם.

מה שקניתם בחודש שעבר כבר הפך להרגל, ומה שתשלמו עליו בעוד שנתיים כבר לא נראה כמו בעיה של היום. וזו בדיוק הבעיה - כשאתם קונים בתשלומים, אתם לא באמת קונים מוצר. אתם קונים התחייבות שמלווה אתכם חודשים קדימה, לפעמים בלי לשים לב.

איך הוצאתם 8,000 ש״ח בלי לשים לב?

אתם נכנסים לחנות, לא תכננתם לקנות כלום,

אבל אז אתם רואים טלוויזיה ענקית, עם איכות תמונה מדהימה. המחיר? 8,000 ש״ח. ברור שזה יקר, אז אתם כמעט מוותרים - עד שאתם רואים: ״רק 333 ש״ח בחודש!״ ופתאום הכול משתנה. במקום 8,000 ש״ח שאתם לא בטוחים שתוכלו להוציא, זה נראה כמו הוצאה קטנה שאפשר להכניס בקלות לתקציב החודשי.

וכאן אתם מתחילים להצדיק לעצמכם:

• הטלוויזיה הישנה בסלון תעבור לחדר השינה.
• הטלוויזיה שבחדר השינה תעבור לחדר הילדים.
• הילדים יקבלו שדרוג, ולכם סוף סוף תהיה טלוויזיה נורמלית בחדר.
• נשארה לכם טלוויזיה ״ספייר״ - אולי נשים אותה במרפסת?

עד עכשיו הסתדרתם מצוין בלי טלוויזיה במרפסת, אבל עכשיו כשיש אחת פנויה, זה נראה כמו החלטה הגיונית. תוך דקות, הוצאה של 8,000 ש״ח כבר לא מרגישה כמו מותרות, היא נראית כמו שדרוג חכם לכל הבית.

החלטה של רגע הופכת להתחייבות לשנתיים. אתם לא מרגישים שקניתם מוצר יקר - כי אף אחד לא ביקש מכם לשלם 8,000 ש״ח.

אבל מה שבאמת קניתם זה לא רק טלוויזיה, אלא התחייבות חודשית חדשה שמצטרפת לכל השאר. התשלומים מצטברים, ומה שנראה כמו החלטה קטנה, הופך לנטל כלכלי מתמשך.

אם הטלוויזיה הזו לא הייתה זמינה בתשלומים, האם הייתם באמת מוציאים 8,000 ש״ח עליה?

משלמים עכשיו, מתחרטים אחר כך – איך לא ליפול בפח?

פשוט להפסיק.

כשאתם קונים משהו בתשלומים, אתם לא באמת משלמים פחות, אתם פשוט מחלקים את ההוצאה ומחייבים את המשכורת הבאה שלכם עוד לפני שקיבלתם אותה. כל תשלום שנוסף, מצמצם את החופש הכלכלי שלכם ומקשה עליכם להחליט איך להשתמש בכסף שלכם בעתיד.

אז לפני הקנייה הבאה תשאלו את עצמכם:

• אם אתם צריכים לפרוס את הקנייה לתשלומים - כנראה שאתם לא באמת יכולים להרשות אותה לעצמכם.
• חכו יום או יותר לפני קנייה גדולה. אם זה באמת חשוב, תזכרו את זה גם אחר כך.
• אל תתנו לתשלומים לבלבל אתכם – תשלומים הם טריק שיווקי, לא הנחה!
• זכרו שהתשלומים מצטברים. כל התחייבות חודשית לוקחת מקום ממשהו אחר שתצטרכו בעתיד.

ילדים לומדים מצפייה. אם הם רואים אתכם קונים בלי לחשוב, הם יעשו אותו הדבר. אולי זה נראה מוקדם מדי לדבר עם ילדים קטנים על תשלומים, אבל דווקא בגיל צעיר הם צריכים ללמוד את הרעיון – עוד לפני שהם מחזיקים כרטיס אשראי.

• שתפו אותם במחשבות שלכם לגבי מוצר שאתם מתלבטים לקנות בתשלומים.
• שאלו אותם: ״אם הייתם צריכים לשלם את כל הסכום עכשיו, עדיין הייתם רוצים את זה?״
• למדו אותם לדחות סיפוקים: ״אם תחכו שבוע ותראו שאתם עדיין רוצים את זה, נחשוב על זה שוב.״
• הסבירו להם שתשלומים הם חוב: ״אם תוציאו את כל דמי הכיס שלכם עכשיו על משהו אחד, מה תעשו אם תמצאו משהו שבאמת חשוב לכם?״

אם תראו להם שאתם בוחרים חכם, הם ילמדו לעשות אותו הדבר.

בנימה אישית

אני לא אומר ״אל תקנו כלום״, ואני בטח לא אומר שאסור לפרוס לתשלומים אף פעם.

אני רק אומר, אנחנו צריכים להחליט, לא התשלומים.

רוב האנשים לא קונים טלוויזיה ב-8,000 ש״ח,הם קונים ״רק 333 ש”ח בחודש״.

אבל בסוף, התשלומים נערמים, ואז מגלים שחלק גדול מהמשכורת מתחייב לדברים שכבר מזמן לא משנים לנו.

הבעיה היא לא התשלומים, הבעיה היא איך הם גורמים לנו לחשוב.

הם מטשטשים את העלות האמיתית, דוחפים אותנו להחלטות לא מתוכננות, ומחייבים את הכסף שלנו חודשים קדימה בלי שנרגיש.

מי ששולט בכסף שלו - לא נותן לכסף לשלוט בו.

וזה לא רק שיעור לעצמנו, זה גם שיעור לילדים שלנו.

אם הם יראו אותנו בודקים, חושבים ולא נגררים אחרי פרסומות ולחץ חברתי, הם ילמדו לעשות אותו הדבר. דוגמא אישית היא הכלי החינוכי החזק ביותר!

כי חופש כלכלי לא מתחיל כשיש לנו הרבה כסף - הוא מתחיל כשאנחנו מחליטים איך להשתמש בו.

המון בהצלחה!