מרבה נכסים מרבה דאגה
גיל חדד
בלוגר פיננסי
משפט מקביל מעולם הספורט: אולי ניצחתם - אבל אנחנו שיחקנו טוב יותר 😂. המפסיד משנה את החוקים, אין משמעות לתוצאה - כל אחד ומה שעובד בשבילו.
אני רוצה רגע לעשות קצת סדר. זה נכון שמי שיש לו הרבה נכסים יש לו דאגות הקשורות לאותם הנכסים:
- מה יקרה אם תהיינה ירידות חדות בשוק ההון?
- לא מורידים לי את דמי הניהול - אני פשוט מבזבז כסף כל שנה.
- מה אם לא אמצא דייר?
- מה אם הדייר הנוכחי לא ישלם בזמן?
- איך אני יכול לפזר יותר את ההשקעות שלי על מנת להוריד את התנודתיות בתיק?
- איך לשלם פחות מיסים?
- האם הוא באמת אוהב אותי או שהוא אוהב את רמת החיים שאני חיה בה?
כל אלו אכן דאגות אמיתיות, כל אלו אכן דאגות השמורות לבעלי הון.
אבל, ויש כאן אבל ענקי! יש לקחת בחשבון שדאגות אלו מחליפות דאגות אחרות:
- אוטוטו אוגוסט, איך אני אמור לשלם על קייטנות ל3 ילדים?
- איך מממנים פעוטון ל - 2 תינוקות במקביל?
- מאיפה להביא כמה אלפי שקלים למסע לפולין?
- הרכב עושה בעיות כל הזמן, איך נממן רכב חדש? (בבקשה אל תקחו הלוואה לרכב חדש!)
אגב, את הרשימה הזאת אפשר להמשיך עד אין סוף, היא הרבה יותר ארוכה ואותן דאגות מגיעות לעיתים דחופות יותר . בואו ונחשוב טוב - איזה דאגות הייתם מעדיפים בחיים שלכם? אני אפילו לא רוצה להיכנס לבעיות של טיפולים רפואיים יקרים שאינם בסל או דורשים ביטוח יקר יותר.
למה לעולם לא להגיד את המשפט הזה לילדים שלכם, לעולם!
מבין כל המשפטים על כסף - אני מאמין שהמשפט הזה עושה את הנזק הרב ביותר.
אני אחלק בין סוגי המשפטים:
- כסף לא צומח כל עצים: אנחנו אומרים לילדים שלנו - שיש דברים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ובאופן כללי צריך לעבוד קשה בשביל כסף. פה יש יותר פוקוס על היכולת הכלכלית שלנו והתפיסה שלנו כלפי כסף. משפט שאכן מדכא אבל לא מכבה ישירות את רעיון ההתעשרות. זה פשוט ממש קשה.
- צריך לעבוד קשה בשביל כסף: פחות מדבר על היכולת שלנו ורק נוטע את התפיסה שכסף דורש עבודה קשה. בדרך כלל מדובר בעבודה מתישה, בין אם פיזית או נפשית עם שכר נמוך. המשפט אמנם לא נכון וממש מטעה - צריך לעבוד חכם בשביל להרוויח - אבל לפחות ילדים חרוצים יהיו מוכנים להתאמץ - יש תקווה.
- רק העשירים מתעשרים: אנחנו דיי מכבים את הרעיון להתעשרות, אבל משאירים אולי חלון של תקווה. אם אי פעם תתעשר - תוכל להתעשר אפילו יותר. יש תקווה, אבל ממש ממש קטנה.
כל המשפטים האלה נוראים. את כולם יצא לי לשמוע. הכל שטויות! יש אין סוף סיפורים על אנשים ונשים שהגיעו מכלום והיום מנהלים עסקים מצליחים או במשרות בכירות.
המשפט: ״מרבה נכסים מרבה דאגה״ הוא החמור ביותר!
יש הבדל מהותי בינו לשאר ״אמונות השקר״. המשפט הזה אומר אל תחשוב על להתאמץ בכלל, זה לא שווה את זה, אל תלך בכיוון הזה בכלל, אל תנסה אפילו לשפר את החיים שלך ושל המשפחה שלך - זה רק יביא צרות!
חיים צנועים
״מרבה נכסים מרבה דאגה״ שולח את הילדים בכיוון אחר לגמרי.
משנה את החיווט במוח שלהם (האופן בו הם חושבים). כסף הוא מלוכלך, כסף מביא צרות. צריך לברוח מכסף ולחיות חיים כמה שיותר צנועים.
אני בעד חיים צנועים, ההוצאות על מותרות בחיי לא גדלו כמעט ב - 15 שנים האחרונות בניגוד ליכולת ההשתכרות שלי שעלתה משמעותית. אני פחות או יותר חי את חיי וככול שיכולת ההכנסה עולה, אני משקיע יותר, מגדיל את קרן החירום ובעיקר בונה את ההון שלי בצורה שבעוד כמה שנים לא אהיה חייב לעבוד אם אני לא רוצה, או לפחות אוכל להוריד משמעותית את הצורך שלי במשכורת שמנה.
אני מאמין שהמוצר היקר ביותר שכסף יכול לקנות לנו הוא זמן, חופש - לא חופשה.
קצת על דאגות מהעיניים שלי
יצא לי להכיר אנשים רבים בחיי,
חלקם אנשים פשוטים מאוד מאושרים וללא דאגות, חלקם עם חרדות כלכליות קיומיות (נתעלם לרגע מהדאגות והחרדות הייחודיות לנו פה בישראל), חלקם עשירים מופלגים עם חיים טובים, מאושרים ועל פני השטח שום דבר לא מדאיג אותם באמת וחלקם, למרות כל העושר שלהם, מרגישים שלמרות מספר דירות בתל אביב ומיליונים בהשקעות - הם חייבים להמשיך ללכת לעבודה, חייבים להמשיך לחיות בצמצום - יש להם חרדה כלכלית.
מה ש״יפה״ בחרדות ודאגות - זה שהן בראש שלנו, אנחנו דואגים ממקרים שאולי יקרו בסבירות כזאת או אחרת - בדרך כלל, כאשר הן לא מתממשות הן ישר מתחלפות באחרות
מי שדואג, ידאג שיהיה לו כסף וכשלא יהיה לו כסף. מי שדואג פחות או אפילו כמעט וכלל לא, ימשיך באותו הכיוון לא משנה מה כתוב בחשבון הבנק שלו.
בנימה אישית
מרבה נכסים - מחליף דאגות הקשורות בהישרדות בדאגות אחרות - עדיפות, לדעתי.
מי שדואג שאין לו, ידאג גם כשיהיה לו הרבה יותר ממה שהוא צריך. כשאנחנו מדברים עם הילדים שלנו, אנחנו צריכים להשתדל כמה שיותר לא להעביר להם את השריטות שלנו והאמונות השליליות שלנו. אנחנו צריכים לשבור את המעגל, ללמד לשאול ״איך אפשר״ במקום ״למה אי אפשר״ - זה עניין של מיינדסט.
אנחנו חיים בעולם בו ניידות חברתית היא מהגבוהות שהיו אי פעם. כמעט הכל אפשר ללמוד ובחינם. יש פודקאסטים, מאמרים (כמו זה 🙂) בחינם בסלולרי שלכם. הכל אפשרי! אנחנו צריכים להעביר את הרעיון הזה גם לילדים שלנו. מי שיהיה מוכן לשלם את המחיר - זמן והתמדה בעיקר - ככל הנראה יצליח.
כל מה שצריך לעשות זה למחוק מהנייד שלכם את כל האפליקציות של הרשתות ״החברתיות״ ובכל פעם שאתם רוצים להיכנס לטיקטוק - תפתחו פודקאסט בנושא שמעניין אתכם.
במקום לשתות קפה בבוקר מול החדשות, תמצאו איזה ערוץ יוטיוב שמדבר על מה שאתם רוצים להשיג.
תשפרו את האנגלית שלכם - רוב התוכן האיכותי באמת הוא באנגלית.
אני בטוח שאחרי שאתם תעשו את המהלך הזה, יהיה הרבה יותר קל לתקשר זאת לילדים שלכם. אני כבר כמעט שנה בלי רשתות חברתיות ומשחקים בנייד:
מעקב אחר הזמן מסך שלי פשוט שינה לי את החיים!
אז די לספר שטויות לילדים, המון בהצלחה!
גיל חדד
בלוגר פיננסי
שמי גיל חדד, ואני עוזר להורים להעניק לילדיהם חינוך פיננסי – נושא חשוב שלמדתי בעצמי דרך ניסיון החיים. בעקבות השינוי שעברתי בגיל 30, צברתי ידע נרחב בניהול פיננסי, השקעות ותכנון כלכלי, ומאז אני מתמקד בלשתף את הידע הזה עם אחרים. המטרה שלי היא לעזור להורים להעביר לילדיהם כלים פיננסיים שיעזרו להם להצליח כלכלית ולחזק את הקשר המשפחתי.
למידע נוסף עליי
