זוכרים עולם שבו רוב העסקים הקטנים לא קבלו אשראי?

בעבר, כשקנינו משהו, היינו מגישים שטרות או מטבעות, מרגישים אותם בידיים ורואים איך הכסף יוצא מהארנק.

היום, בלחיצת כפתור או בנפנוף כרטיס אשראי, הכסף "נעלם" מבלי שראינו אותו בכלל. המעבר הזה מכסף מוחשי לכסף דיגיטלי לא רק משנה את הדרך שבה אנחנו משלמים, אלא גם משפיע על האופן שבו אנחנו תופסים הוצאות.

עבור ילדים, שגדלים בעולם שבו מזומן הוא כמעט נוסטלגיה, ההשפעה הזו אפילו משמעותית יותר.

שטרות ומטבעות

כסף מוחשי, שטרות ומטבעות, מעניק לנו תחושת מגע ומוחשיות שמחברת אותנו ישירות להוצאה.

כשאנחנו משלמים במזומן, אנחנו מרגישים את הפעולה באופן פיזי: לוקחים כסף מהארנק, רואים אותו עובר לצד השני, והכי חשוב, מבחינים בשינוי בכמות הכסף שנשאר לנו. התחושה הזו מעוררת מודעות להוצאה ומחזקת את הקשר בין כסף לערכו האמיתי.

לדוגמה, תארו לעצמכם ילד שקונה צעצוע בחנות. כשהוא מוציא 50 שקלים מארנקו ורואה שהשטר הגדול כבר לא שם, הוא מרגיש את המשמעות של ההוצאה. הוא מבין שהכסף הזה כבר לא "שלו" ובפעם הבאה יצטרך לשקול בזהירות אם לקנות משהו נוסף.

התהליך הפיזי הזה מפתח הרגלי צריכה מחושבים יותר, כי אנחנו רואים במו עינינו את הכסף שלנו מתמעט, מה שגורם לנו לשקול פעמיים לפני כל רכישה.

כרטיסי אשראי ואפליקציות תשלומים

כסף דיגיטלי, מקל על התהליך – אולי יותר מדי.

הקלות שבה אפשר לשלם בלחיצת כפתור או בהעברת כרטיס הופכת את הכסף לפחות "מוחשי". כשלא רואים את הכסף יוצא מהארנק ולא מרגישים אותו נעלם, קל יותר לבזבז בלי לחשוב על ההשלכות.

לדוגמה, כשילד משחק באפליקציה ומשלם על "שדרוג" במשחק דרך כרטיס האשראי המחובר לחשבון, הוא לא מרגיש שהוא מוציא משהו מוחשי. עבורו, מדובר רק במספרים על מסך, ולא בכסף אמיתי. התוצאה היא שאותו ילד עלול לבצע רכישות נוספות בלי להבין עד כמה הן מצטברות לסכום משמעותי.

זה לא אומר שכסף דיגיטלי הוא דבר רע, אבל הוא בהחלט דורש מאיתנו ללמד את הילדים לעצור ולחשוב. להסביר להם שגם אם הם לא רואים את הכסף ביד, יש לו ערך אמיתי – וכל שקל שהם מוציאים משפיע על מה שנשאר להם.

אז מה לעשות?

כדי לעזור לילדים להבין את ההבדל בין כסף דיגיטלי לכסף מוחשי, חשוב להפוך את הלימוד לחוויה פרקטית ומוחשית. הנה כמה כלים ודרכים שיכולים לעזור:

השוואת חוויות רכישה:

תנו לילדים לנסות לקנות משהו במזומן ולאחר מכן עם כרטיס אשראי או אפליקציה. לאחר כל רכישה, שאלו אותם איך הם הרגישו: האם היה להם קל יותר להיפרד מכסף מזומן או לשלם בלחיצת כפתור? השיח הזה יעזור להם להבין את ההבדלים בהשפעה הפסיכולוגית של שני סוגי הכסף.

מעקב אחרי הוצאות דיגיטליות:

נהלו אקסל הוצאות והכנסות עם הילדים.

ככה, גם רכישה דיגיטלית לא תסתיים אחרי הקלקה על כפתור באתר אינטרנט או העברה של אשראי. אחרי תיעוד הרכישה אפשר להראות לילד כבר באותו הרגע כמה נשאר לו. לתת לא להרגיש את ההוצאה.

המחשה של מזומן בזמן הקניה.

אם אתם עובדים בשיטת דמי כיס, או שהילדים שלכם צוברים כסף בדרכים אחרות. אם רכשתם בשבילם משהו באינטרנט או בחנות - כמה שיותר מהר בקשו מהם להחזיר לכם. כך, אפילו שהרכישה בוצעה באופן לא מוחשי, יהיה לה קשר מוחשי ישיר.

באופן כללי, לדעתי, אם יש לילדים שלכם כסף, דאגו שהוא יהיה במזומן באיזה קופה, תנו להם להשתמש בו כאשר הם קונים.

הורים ש״קונים מה שצריך״ ולא רואים סיבה שהילדים שלהם יחזיקו כסף - יהיה לכם קשה מאוד ללמד את הילדים מה הוא הערך של כסף. אתם פשוט כספומטים אנושיים.

בנימה אישית

על מנת שילד יעריך כסף - הוא צריך להרגיש אותו. צריכים להרגיש את תהליך הרכישה.

המעבר לכסף הדיגיטלי נתן כוח עצום לחברות השיווק - ניתקו אותנו מהכסף עצמו.

כל פעם שאני קונה משהו לבת שלי ואז היא צריכה לשלם לי בחזרה - זה קשה לה ממש!

היא רואה איך יש לה פתאום פחות. למרות שרגע לפני היא יכלה להזמין צעצוע מאמזון ב - 50 דולר בלי למצמץ.

ככה אני למדתי, לפני שאני רוכש בשבילה אני מבקש ממנה לשלם לי עם הדמי כיס שלה, זה מדהים איך ברגע שהיא צריכה להוציא את הכסף היא חושבת שוב. היא תמיד מביאה לי את הכסף לפני הרכישה - ככה היא יכולה לחשוב עוד מספר שניות.

כמובן שהיא עדיין קונה חלק מהדברים, אבל על הרוב היא פשוט מוותרת. היא מבינה שזה מיותר - היא מבינה שחלק מהדברים שעד לפני רגע היו הכי חשובים בעולם - לא שווים את הכסף. או שהיא פשוט משכנעת את האחיה הקטן שיבקש את זה בשבילו 😉.

לנו, הבוגרים, קשה שלא לעשות רכישות איפולסיביות בגלל הקלות לשלם - בטח הילדים שלנו. לכן אנחנו חייבים להכין אותם כמה שיותר טוב.

אני יכול להגיד לכם שבאופן אישי - אצלי זה הפוך, קל לי יותר להוציא מזומן מאשראי בגלל שאני כמעט ולא משתמש במזומן, שיש לי מזומן מרגיש לי שהכסף כבר יצא. במקביל אני נכנס לחשבון הבנק שלי לפחות פעם אחת ביום ועוקב אחרי האשראי כל הזמן.

המון בהצלחה!