עושים לכם תרגיל.

כמה פעמים יצא לכם להיכנס לחנות כמו מקס-סטוק ולחשוב, "זה רק חמישה שקלים, מה כבר יכול להיות?" ואז, ברגע שמגיעים לקופה, החשבון מפתיע אותנו בסכום הרבה יותר גבוה ממה שציפינו. למה? כי כשאנחנו רואים סכומים קטנים, אנחנו נוטים לזלזל בהם – וזה בדיוק מה שקורה גם בעולם המשחקים הדיגיטליים.

רכישה של "יהלומים" או "שדרוגים" במשחקים נראית קטנה ולא מזיקה, בדיוק כמו המוצר הקטן ההוא מהמקס-סטוק. אבל הילדים לא תמיד מבינים שהרכישות האלה מצטברות לסכומים משמעותיים, בדיוק כמו שאנחנו לפעמים לא שמים לב איך מוצרים זולים מתאספים לעגלה מלאה.

המשחקים הדיגיטליים בנויים כך שיהיה קל מאוד להוציא כסף – לחיצה אחת, בלי לחשוב יותר מדי, והרכישה הושלמה. ומה קורה כשהחשבונית מגיעה בסוף החודש? ההפתעה לא מאחרת להגיע – גם עבור ההורים וגם עבור הילדים.

הסכנות הכלכליות של רכישות במשחקים

רכישות קטנות בתוך משחקים נראות לא מזיקות – "רק 10 שקלים כאן, רק 5 שקלים שם" – אבל הן מצטברות במהירות לסכומים משמעותיים.

הפתעה בחשבון

כשילדים מבצעים רכישות קטנות במשחקים, ההורים לא תמיד שמים לב עד שהחיובים מצטברים ומופיעים בכרטיס האשראי.

לדוגמה, ילד שרוכש פריט אחד בכל שבוע בסכום קטן עלול להגיע להוצאה חודשית של עשרות ואף מאות שקלים. ההפתעה הזו יכולה להיות לא נעימה במיוחד עבור משפחות עם תקציב מוגבל, והיא מדגישה את הצורך בפיקוח ובשיח פתוח על הוצאות במשחקים.

הרגלי צריכה בעייתים

הבעיה הגדולה יותר היא ההרגלים שנוצרים.

ילדים לומדים לקנות בלי לחשוב וללא תכנון, מה שעלול להשפיע גם על התנהלותם הכלכלית בעתיד. כדי למנוע זאת, חשוב לשתף אותם במידע על העלויות המצטברות ולשוחח איתם על המשמעות הכלכלית של כל רכישה, קטנה ככל שתהיה.

ההשפעות הרגשיות של רכישות במשחקים

רכישות במשחקים מציעות סיפוק מיידי אך זמני.

הילדים חווים תחושת התלהבות ראשונית כשקונים סקין חדש או שדרוג, אבל מהר מאוד הפריט מאבד מהקסם שלו, והצורך לקנות שוב מתעורר. המשחקים מתוכננים כך שמנגנוני תגמול – כמו צלילים ואפקטים מרהיבים – יגרמו להם להרגיש הישג, למרות שמדובר ברכישה ולא בהצלחה אמיתית.

בנוסף, הלחץ החברתי במשחקים יוצר אצל הילדים תחושת תחרותיות ורצון להשתוות לחברים. כשרואים אחרים עם אביזרים יוקרתיים או סקינים ייחודיים, הם מרגישים צורך לקנות כדי "לא להישאר מאחור." התוצאה היא מעגל של תסכול ורכישות נוספות.

בנימה אישית

הבעיה זאת דיי מזכירה לי עישון - הדרך הטובה ביותר ״לעשן נכון״ היא פשוט לא לעשן 🙂.

קשה מאוד, עד כמעכט בלתי אפשרי, ללמד ילדים להתנהל נכון באותם משחקים. תחשבו רגע על הרגלי הקניה שלכם - המשחק הזה מכור.

עושים עלינו כאלה מניפולציות שבאמת הסיכוי לא לבצע רכישה איפולסיבית קטן מאוד, נסו לשהות Amazon או aliexpress יותר מרבע שעה בלי להכניס דבר לסל. עכשיו תחשבו על ילד שיושב כל יום מספר שעות מול אותו המשחק.

אנחנו ההורים צריכים להיות אלו שמלמדים את הילדים לחשוב פעמיים לפני שהם מוציאים כסף, להבין את המשמעות של כל החלטה כלכלית – קטנה ככל שתיראה.

אם נשתף אותם במידע, ניצור מודעות ונראה דוגמה אישית, נוכל לעזור להם להבין מול מה הם מתמודדים ואולי אפילו לקבל את החלטה - פשוט להפסיק לשחק באותו המשחקים, או לפחות לשחק בהם פחות.

אני מאמין שעצם הידיעה שלנו ההורים על איך שהמנגנון הזה עובד, להבין שיש צורך לשים יותר לב ותמיד תמיד תמיד - לדבר עם הילדים שלנו כמה שיותר על פיננסים להסביר ולשתף אלה הכלים החזקים ביותר שלנו.

המשחקים האלה משפיעים גם רגשית וגם כלכלית! עכשיו אתם יודעים 😉.

המון בהצלחה!