מכירים את זה שבחגים ובימי הולדת יש את הסבא, הסבתא, הדודים והדודות שחוץ מלהביא איזה צעצוע או בגד גם מוסיפים כמה עשרות ולפעמים מאות שקלים?

מה עושים עם הכסף הזה כאשר מדובר בילד בן שנה? שנתיים? אפילו בגיל 6? בהנחה ואתם באמת מעוניינים לשמור את הכסף ולא להשתמש בו לצריכה השוטפת שלכם - מה כדאי לכם לעשות עם אותם סכומים שמניסיוני יכולים להגיע לכמה מאות ואולי אלפי שקלים?

אני אכתוב כאן רק על ניהול אותם הכספים הנצברים לטובת הילדים בגילאים שעדיין לא נותנים להם לנהל בעצמם את הכסף שלהם. למעשה כאן אדבר על מה אני חושב שיש לעשות עם הכסף ובכללי מה הן בכלל האפשרויות עד לרגע בו אנחנו מקבלים את ההחלטה שהילדים ינהלו את כסף של עצמם.

אני משקיע חובב. האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל המסתמך על תכני המאמר מבלי להיוועץ בבעל הרישיון המתאים עושה זאת על אחריותו בלבד.

אצלי בהתחלה היו 2 מעטפות - אחת לכל ילד, בפועל מה שקרה, כל פעם היינו צריכים מזומן פשוט היינו לוקחים ורושמים את ה״חוב״ שלנו - בכל זאת, מבחינתנו זה הכסף שלהם. גם נראה לי שעצם הידיעה שאנחנו באמת שומרים להם את הכסף עודדה את המשך ״ההזרמה״ שלו. עם הזמן, ראיתי שהכסף הזה נצבר ונצבר החלטתי שצריך לעשות איתו משהו בשביל הילדים. חשבתי על 3 אפשרויות:

השקעת הכספים בתנודתיות גבוהה/בינונית:

אפשרות זאת בדרך כלל מתאימה להורים שעולם ההשקעות אינו זר להם וככל הנראה יש להם השקעות נוספות מלבד קרן הפנסיה וההשתלמות. האפשרויות שאני חשבתי עליהן פה הן:

• ניהול הכסף בחשבון מסחר עצמאי
• קופת גמל להשקעה
• פוליסות חיסכון

האפשרות החביבה עלי היא קופת גמל להשקעה: כלי פנטסטי עם דחיית מס, פטור ממס אם מגיעים איתו עד לפנסיה, הכסף נזיל לכל אורך התקופה, ניתן לשלוט ברמת תנודתיות (סיכון) של הכסף, ישנה אפשרות לבחור בין ניהול הכסף על ידי בית ההשקעות או לעקוב אחר מדדים ולפעמים אפילו לשלב - תלוי בבית ההשקעות, תקרת הפקדה שנתית יחסית גבוהה לתעודת זהות - נכון לשנת 2023 מדובר על 76,499 ש״ח.

יתרונות:

אני רואה כאן 2 יתרונות עיקריים. הראשון הוא במפגש עם הכסף, הילד יקבל שיעור קטן על השקעות. ניתן להראות לו ״מה עשה הכסף שלו״ במשך אותם שנים. אפילו אם הכסף לא זז או חלילה בהפסד - זה גם שיעור מאוד חשוב! היתרון השני הוא שייתכן שהתיק יעשה תשואה ובסופו של דבר יש יותר כסף מהכסף שהושקע. אגב, אם התיק הפסיד ולמרות זאת אתם מצליחים לשכנע את הילד שהשקעות זה לטווח ארוך והוא זורם עם הרעיון ואולי אפילו מוכן להשקיע חלק מדמי כיס שלו שם - זכיתם בכל הקופה! הכסף ימשיך לעבוד וככל שיעברו יותר שנים יגדל הסיכוי שיעשה תשואה נאה, ככל הנראה הבן או הבת שלכם חזקים מאוד בדחיית סיפוקים ובכללי הולכים בכיוון טוב מאוד כבר בגיל יחסית צעיר.

חסרונות:

מה עושים אם ברגע המפגש עם הכסף התיק הפסיד? פה למעשה קורים שני דברים, הראשון הוא שיש פחות כסף. השני הוא שעכשיו אותו ילד/ילדה רואה את הצד הפחות כיפי של השקעות - הפסדים! צריך לזכור שגם אם זה קרה זה לא סוף העולם. במקרה הזה אני מאמין שיש לכסות על ההפסד משתי סיבות: הראשונה היא שאנחנו לא רוצים ליצור אנטי נגד השקעות ולהראות לילד או לילדה שבהשקעות מפסידים. סיבה שניה, תכלס זה הכסף שלהם ש״שיחקנו״ איתו - תהיו מבוגרים אחראים ותחזירו להם את מה שאבדתם - תסתכלו על זה כמחיר הסיכון שלקחתם.

נקודה למחשבה:

ככל שמדובר בתנודתיות גבוהה יותר - סטטיסטית על מנת לראות תשואות טובות אנחנו צריכים להשקיע את הכסף לזמן ארוך יותר. במקרה הספציפי הזה אני מאמין שמדובר בהשקעה של 4 אולי 6 שנים שהן טווח הנחשב בינוני. בטווח בינוני, תנודתיות גבוהה היא בעלת סיכון גבוהה יותר לזמן הקצר - צריך לזכור, הקסם של שוק ההון והריבית דריבית דורש זמן, הרבה זמן! אין בעיה להשקיע באפיק כזה, פשוט יש לדעת את הסיכונים ולחשוב אם אנחנו מוכנים/יכולים לחיות איתם בשלום.

השקעת הכספים בתנודתיות נמוכה:

בקטגוריה הזאת ישנן מספר אפשרויות שאני חושב עליהן:

• קרנות כספיות שקליות
• פיקדונות בבנק
• כלי כזה או אחר המשקיע באג״ח (למרות שגם אלה יכולים להיות תנודתיים - אם הם לטווח ארוך).

החביב עלי נכון לשנת 2023 היא קרן כספית שקלית, ככל הנראה התשואה שלה תתן לכם יותר מהפיקדון בבנק, הכסף תמיד נזיל, כאשר מושכים את הכסף מחשבים את המס בניכוי אינפלציה מה שאומר שכל עוד יש אינפלציה אתם תשלמו פחות מאותם 25% אם בכלל.

יתרונות:

אני ממש מחבב את הכיוון הזה, מצד אחד יש פה עבודה חכמה עם כסף ונותנים לו לצבור קצת תשואות - לפחות מספיק בשביל לכסות את האינפלציה, יש פה שיעור חשוב לניהול כספים לטווח בינוני קצר. יתרון נוסף הוא שככל הנראה ברגע שירצו להשתמש בכסף הקרן עצמה לא תפגע - אם כן, זה מקרה קיצוני ביותר.

חסרונות:

האמת שקשה לי למצוא פה חסרונות משמעותיים, אתם שומרים על הכסף אפילו במונחים ריאליים (שווי בניקוי אינפלציה). הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שאם מוכנים לסבול טיפה יותר תנודתיות אפשר לקבל תשואות יותר טובות - אבל בכל זאת מדובר בטווח יחסית קצר ככה שככל הנראה להעלות את רמת הסיכון פחות מתאים לרוב האוכלוסיה.

נקודה למחשבה:

סה״כ זה הפתרון עם הראש הכי שקט, כמעט ולא מסכנים את הקרן ואפילו מרוויחים קצת. גם על ידי שימוש בכלי הזה אפשר להעביר שיעור לילדים ולהראות להם שהכסף שלהם לא סתם ״יושב״, להסביר להם שאם יש לנו כסף אנחנו לא צריכים לשימוש ביום יום - יש מקום להפקיד אותו ולתת לו לעבוד.

פשוט לשמור את המזומן:

לדעתי מדובר באפשרות הפחות מומלצת. הכסף לא עושה כלום למרות שהוא יושב לא מעט זמן. ברגע שמפגישים את הכסף עם הילד או הילדה יש להם פשוט מזומן שהם יכולים לעשות איתו מה שהם רוצים. לדעתי לא רק שאין פה איזה שיעור חשוב, יש פה שיעור שלילי - כסף פשוט מבזבזים. הרי אם אתם לא יכולים להראות להם שהכסף הזה עשה משהו, למה שבעתיד הבוגר שלהם הם יחשבו אחרת? לדעתי מי שחושב שזה הפתרון - עדיף לו לחקור טיפה את נושא הפיקדונות בבנק, שהוא הפשוט ביותר. כסף שאין לו שימוש לחודשים הקרובים ולא משמש להוצאות שוטפות - אין לו שום סיבה בעולם לשבת בעו״ש (לדעתי).

מסקנות:

שיטת המזומן שאני מנהל כיום לא תמשך, ככל הנראה אני אעביר את את הכספים של הילדים לקופת גמל להשקעה במסלול כללי - רמת סיכון בינונית. מבחינתי הכסף הזה הוא השקעה לטווח בינוני והוא לא באמת שלי, ככה אני עדיין יכול להשיג להם תשואה ולשאת את הסיכון של פגיעה בקרן - אשלים מכיסי. זה נכון שהיום בעידן הריבית הגבוהה אפשר לקבל אפילו תשואות קרובות למסלול הכללי בקרן כספית שקלית עם סיכון יותר נמוך, אבל אני לא מעוניין להפוך את הפתרון הזה לפתרון מסובך בשבילי. כי מתישהו הריבית תרד ואז ככל הנראה אני אעביר את הכסף, מדובר בסכומים דיי נמוכים ואני לא מחפש פתרון שידרוש ממני יותר מידי השקעה - אני עושה זאת מספיק עם ההשקעות שלי.

סיבה נוספת שאני מעדיף את הפתרון קופת גמל להשקעה היא משום שאז כבר לילדים שלי תהיה קופה כזאת. יש כאן עוד שלב בדרך של החינוך הפיננסי שלהם. ככה הם יחשפו לכלי ההשקעה הזה מגיל צעיר, הם יוכלו להמשיך להפקיד לשם בצורה עצמאית. גם נראה לי שזה רעיון ממש נחמד שילד בגיל צעיר יבין שיש לו חשבון עם כסף שהוא למעשה שלו.